לפעמים גם אני רוצה לתפוס איזו פיה יפה,
לנער ממנה
אבק פיות
ולעצור את מחוגי השעון בלונדון

לטוס בין עננים
בכותונת לילה נצחית
כשלצידי מרחף בחיוך מתקתק
הילד שאינו גדל לעולם

למצוא כמה נשמות אבודות
ולהיות להן אם ואחות
ילדים של אף אחד
ושלי
ושל כולם

להילחם בשודדים
ולדעת שאני תמיד אנצח
כי אני לא לבד
ופיטר פן פה איתי ליד.

לפעמים גם אני רוצה לתפוס איזה מעופף אחד
לקנות ממנו
קצת סמים
ולדמיין שהזמן נעצר

לטוס בהזיות שלי
בלי כיסוי ממשי
והוא לצידי,
עושה בי מה שהוא רוצה

להקשיב קצת לחברות שלי
לכל מה שכואב
ועוד קצת בולשיט
להגיד שהן לא לבד
אני
איתן

להלחם במורים, אח"כ בהורים, עכשיו במפקדים
ולדעת שאני תמיד אחייך בסוף
כי אני לא לבד
וה-M-16 המקוצר שלי פה ליד.








אני חושבת שיצאתי מדעתי...