ואני מדמיין
שיש שם מישהי
שעכשיו קוראת את השיר
אולי בשבילה כתבתי אותו
אולי
היא בכלל לא יודעת את זה
שיר ועוד שיר
כל ערב, זה כמו לשחק בלי לדעת נגד מי
ובסוף להפסיד את הכל
כותב את השיר
מילה אחר מילה
בסוף אני מחפש משמעות
אהבה עכשיו, היא כמו מקום רחוק
אני אגיע אליו
שיפתחו את המחסומים
שיפסיקו לירות
בינתיים
מדמיין שיש נהר, בית קפה, שדרה
והיא הולכת איתי
עד שאנחנו נבלעים בהמון
ולא מפחדים
אולי היא הולכת בשדרה עכשיו
מביטה בעיני האנשים
מחפשת מישהו כמוה
ששכח שהחיים התחילו, שיודע לדבר רק בשתיקות
מניח את הכוס לידי
מאפרה ומוזיקה שמתנגנת כמו היתה כאן תמיד
הרהורים קלים ושתיקה
זה תמיד בא ביחד
עד שזה לא נגמר
כותב את השיר
ובראש, רצות תמונות
אולי זה קרה באמת
עכשיו אני מגזים
הייתי רוצה, לכתוב את זה אחרת
אולי בפעם הבאה, השיר יצא כמו מסצינה של סרט
הסופים תמיד טובים
היא תבוא אלי, קצת מאחרת
תחייך חיוך קטן, ואני אדע מה לומר
כמו הגיבור, שאף פעם לא שותק
אולי יהיה שם נהר, שדרה, בית קפה
ואני כמו בשיר, אספר לה על פחדים וכאב
והיא כמו בשיר, תענה
לעיתים זה ישמע מוכר, אני אנסה להיזכר
כותב את השיר, ויודע את הסוף
גם במציאות, הסוף ידוע
אני מחפש מילים לסוף, אז מביט במסך
מדמיין שהיא קוראת אותו, אם היא בכלל שם
אז מכבה את הכל, לוגם לגימה קטנה
והולך לישון
ככה כול ערב, ככה כול שיר
עד שיפלו המחסומים, יפסיקו לירות
ואני אתחיל לדעת, מה להגיד