(השיר המקורי)
היופי של הפסל
המסתורין שמאחורי המסכה
זרימת צלילי הנבל
הכל נעלם בחשכה
ימים טובים עברו
ואומנים גדולים כבר אין
הגיבורים נמוגו
לתוך הערפל
הזמן זורם לנצח
כמו גל קול בפס ברזל
עד שהרכבת באה
כולם יושבים בצל
אכן, אותה רכבת
שלקחה כל כך רבים
יפים שמאחור השאירו
אגדות, פסלים וציורים
שכה הרבה האירו,
עד היום אותנו מאירים
היכן אותם יפים הם?
מדוע השתתקו?
למה לא עובדים הם?
לאן הם נעלמו?
האם אותה רכבת
לקחה כבר את כולם?
למעלה, לגן עדן
שיעבדו בורא עולם?
(תוספת מאוחרת, מוקדשת ליאן ואלינה, יודעים למה?)
שטויות! צעק הילד
למבולבלים העצובים:
"פשוט התבלבלתם,
הביטו ושמעו:
כאן זה הלובר,
יש גם את מרכז פומפדו.
(תוספת יותר מאוחרת, מוקדשת למגלי)
וחוץ מזה: על ישראל שמעתם?
יפים המון יש שם
אומנם רובם עוד צעירים
אך עבודותיהם, כמו "סירה בים"
בעתיד יראו עולם |
