בתבנית החלון ירחים אכולים.
משב טרוף משבלונות גזורות
שירטטתי פלג מעל חולות תל אביב,
תחתיו רביצת סרסורים וזונות.
כותבת עוד כמה שירים לאילמים,
סוכר מתמוסס בכוס מים.
קולות העורבים נחצצים בדקלים
כזיכרונות העישון בשיניים.
אכופף רגעים לצינורות נזילים
קולאז' התלמים יימתח לגבעות
בזוית ישרה בין האצבע לבוהן.
אך, יש כמה פילים שנשארו אפורים
זוקפים חדקים ונבלעים בחולות
עזובי מחילות אין כמוהם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.