חזרתי לעבר
ראיתי ילדה קטנה עם עיניים עצובות
היא ישבה על חומה
השמים והפרדסים הקסימו אותה
היא ברחה דרכם לדמיון ובנתה חלומות
שניסיתי לדבר איתה היא חייכה
היתה רעבה ליחס ואהבה
שאלתי מדוע היא עצובה
סיפרה שאין חברים סביבה
בכל מקום מכים אותה
כדיברה על חלומה עיניה זהרו
היתה בעולם שהמציאה לעצמה
כשרציתי ללטף אותה היא נרתעה
היום היא כבר גדולה
יש סביבה המון חברים
צמאים לאהבתה
בליבה היא עדיין מרגישה בודדה
למדה לקבל את החיים ואת עצמה
זאת אני הילדה הקטנה
עדיין מוקסמת משמים ופריחה
תמימה נשארתי
מקווה לעולם טוב יותר
יודעת ומאמינה שיש תקווה
לא להיות יותר לבד ואבודה