ניצן התמר / על חבל דק |
שעליו אני מהלכת
התארך,
חצה ימים
ואוקיינוסים
התרחק,
נמתח מקיצו
אל קיצו,
לכאורה התעבה,
אך לא.
הקצה הרחוק ממני תמיד בליבי,
הקצה הקרוב אלי רחוק מליבו.
וליבי,
בזה הקצה,
מפרפר.
הוא קולט
תדרים
שונים משלו.
תדרים הפוכים.
ואולי, בעצם,
אלו הם
שני חבלים
מקבילים?
באחד מהלך הוא -
בביטחון לוליינים, ואני בשני -
עם פחד גבהים,
רועדת,
פוחדת,
האפול?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|