הרבה זמן לא כתבתי שיר,
שיר עם פואמה ויופי עשיר.
אין לי תירוץ והמצב רק מחמיר,
לברוח מלכתוב עוד יותר מסעיר.
לא בכל רגע זו הרגשה מלאה,
עם הנפש עם כל הרפש.
בצורה ברורה,
זה בא בנשיקה כתובה.
אופס אהובה
מיד אני בא.
רק תני לסיים את קו מחשבותי.
לך אקדיש את כל כולי, רק שיר
אחד בשבילי.
עם פואמה ויופי אשיר.
זוכרים את השבת
אותה אחת
אותה היחידה
כל כך נפלאה
כל כך ענוגה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.