כפרצה המלחמה הנוראית
ירדה למסתור יחד עם משפחתה
שנים הלכה על קצות אצבעותה
נהנתה מדברים קטנים שרכשה בעבר
תמונות של שחקנים ויומן שכתבה
משאלתה היתה לראות פרח
שנים לא ראתה משהו שצומח
אחרי כמה חודשים
היתה מאחורי סורגים
ילדה קטנה שפיטפטה בלי הפסקה
ילדה אהובה של אבא
מוצאת את עצמה בלי חיוך, מותשת וחולה
היא האמינה שהחיים הם מתנה
שלא נועדנו לסבול, נועדנו לטוב
תמימה היתה
ילדה שהיו לה שתי משאלות
לראות פרח ולחיות
את התקווה לאט היא איבדה
לבסוף מתה
עצובה לבדה בלי אף אחד סביבה