אפשר בעצם להתחיל כל דבר, אפשר להוליד בלי ללדת ובלי לקיים
יחסי מין. יש שיאמרו שככה טוב יותר, ויש שיגידו כי לא רק
התוצאה חשובה אלא גם התהליך, בין אלו נמנים אלו, שאוהבים את
יחסי המין באופן יוצא דופן.
יכול להיות שאני מתבלבלת ומערבבת דברים אחדים עם דברים אחרים,
שאין בינהם קשר ברור, אני בכל אופן סבורה שלא.
כאן כתבתי מה שאני ומה שהייתי רוצה להיות, זה לא שאני כל-כך
מכוערת דווקא אמרו לי שאני יפיפיה לא פעם ולא פעמיים, אני
חושבת שהם הגזימו, בכל אופן לא כתבתי את זה בשביל שתקראו אלא
בשביל עצמי.

היה זה יום יפה, אשתי ביקשה לפתוח את החלון לקראת השעה שבע
בבוקר, כאילו הרגישה שהעננים יהיו בהירים מן הרגיל, ואכן כך
היה. בתי נולדה בדיוק בשעה שמונה כאשר כל הכיבשות שבשמיים
מסבירות לה פנים.
איך אפשר שלא להיות בטוח שהגורל הביא אותך לעולם בכוונה תחילה
אם נולדת בדיוק בשעה שמונה בדיוק במרכז העולם ובדיוק מתי שמת
אביך.
מהרגע שבו פסקו חיי התחילו חייה, ואני הייתי בטוח שככה באופן
הזה הגוף מופרד מהנפש. למרות שעדיין הרגשתי את נפשי בתוכי,
הייתי סמוך ובטוח שחלק ממני נמצא בבתי הקטנה. כאילו החלפתי בית
בעודי חולם עדיין על ביתי הנושן.
הגורל שיחק בנו שוב, מאחר ואני שחייתי בעולם הבא, וידעתי מוות
מהו, יכולתי לחלץ את בתי משגעונותיה החוזרים ונשנים. בתי נולדה
כדי לפחד מן המוות. לילות השינה היו קשים מנשוא על בתי היקרה
מכל, הייתה היא מכניסה עצמה למחשבות שאי אפשר היה לצאת מהן.
וכשהייתה מתחזקת, הייתה רצה למיטת אמה בבכי שעצבו אמיתי יותר
מכל בכי ששמעתי בחיי, ומבקשת סיפור מצחיק. אמא שלא ניחנה בחוש
הומור טוב במיוחד הייתה אומרת לה :" דמייני בתי כי ברוך, המורה
לחשבון עושה קקי בשירותים ומתאמץ מאוד." צחוקה הרם והכנה שנשמך
שעות מספר, הרדים אותה בסופו של דבר עם חיוך על שפתיה.
בבקרים הייתה קמה כאילו כלום לא אירע בליל אמש וכאילו הייתה
היא ילדה חדשה לגמרי, מלאה בשמחת חיים.    

הייתה היא כה יפה עד כדי כך שבכל פעם שהייתי פוגש בה הייתי
בטוח שזהו צירוף מקרים מטורף, וכי זכיתי בעוד מתנה מהגורל כי
התנהגת יפה מאוד ביום ראשון שעבר. והרי מהם טעמם של החיים ללא
אותם צרופי מקרים, שאנו מנפחים לכדי סיפור בעל משמעות נשגבת.

היא הייתה גבוהה מאוד וחולצותיה המכופתרות היו בדיוק במידה בין
חושפני לצנוע, וביחד עם חצאית צמודה מבד מחוייט, המשאירה מרחק
קטן מאוד לבצבוץ רגליה קצת מעל הברכיים, היא הייתה ניראת כאילו
חייה הם מסלול ארוך ארוך של תצוגת אפנה.נשים מהסוג הזה אף פעם
לא יכולתי לדמיין מקיימות יחסי מין, זה כאילו פגע בטהרן,
והוריד אותן לאותה קרקע שבה אנשים כמוני מתהלכים עליה.
אז אני כן הכרתי את האישה היפיפיה הזאת, למרות שאותי היא מעולם
לא הכירה, מעבר לפגישותינו המקריות אחת לשבוע הייתי הדוור
הפרטי שלה במשך שלש שנים רצופות עד שנאלצתי לעבוד דירה. הייתי
ממיין את הדואר, את כל הפרסומות חוץ מאלו של צער בעלי -חיים
הייתי משליך לפח. מלאתי את תפקידי בקפדנות ובמסירות יוצאת מן
הכלל, מעולם לא פספסתי משלוח.    

אני נשבעת לעצמי בעצמי, שכל עוד אני נמצאת והולכת על פני האדמה
הזאת שאני מכירה אותה היכרות מצומצמת, לא אשקע בחיי ההמונים,
ולעולם לא אמצא עצמי מולכת.

הזמן אוזל, נוזל נוזל אוזל.

ואז כבר לא אומר דבר ולא אטיף ולא אחמיר עם עצמי יותר
לעולם.

אני שונאת שהכל כואב, גם הראש גם הבטן גם הלב וגם יד.