[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יוסי יוספוס
/
מבט קדימה

"היי, אפשר להצטרף אליכן בנות?" שתי הבנות, שהיו עסוקות בשיחה
קלילה, הפסיקו, הביטו בשני הגברים וחייכו. "כן. אפשר". שני
הגברים התיישבו ליד השולחן בבית הקפה "רויאל קופי פנטסטיקו".
הם ישבו שם שעתיים לערך, קשקשו על הכלב של מתי, על כמה שהוא
חמוד ושאם מדגדגים אותו בבטן בנקודה מסויימת אז הוא קורא לחתול
והחתול עושה לך מסג'.
פתאום נתי, החליט להשתטות והוא שאל, "בנות, קורה לכן שאתן
הולכות לישון, ואז אחרי איזה רבע שעה קמות ועושות
הההיייווווכגכנגכעגעגכע"ואז חוזרות לישון? מה, לא קורה לכן,
איזה מוזרות אתן...." שתי הבנות הסתכלו על נתי לשניה, ואז החלו
להתפוצץ מצחוק. "נתי'לך, בחור מצחיק אתה". "כן", אמר מתי,
"מצחיק מאוד".
אחרי שסיימו ארבעתם קישקושיישן של שעתיים, הם קמו, מתי לקח את
אחת הבחורות לצד.
"אז תגידי, רותם, רוצה ללכת איתי לים ביום רביעי?"
"כן, למה לא... מה ללבוש? חוטיני, מלא?"
"לא לא, זה יהיה בערב, לא ניכנס נראה לי, כבר יהיה קר בחוץ".
"אההה סבבה, רומנטי...."
יום רביעי הגיע, 7 בערב, מתי הגיע לבית של רותם, "בייי , אל
תחכו לי!". רותם טרקה את הדלת, נתנה למתי את היד והם נכנסו
לאוטו לנסוע לים.
הם ישבו על החוף, קישקשו, ואחרי כמה זמן כבר החילו להתמזמז.
"וואי, איזה אווירה יש פה היום, אני כל כך שמח שבאנו", אמר
מתי.
"כן , אני שמחה שהזמנת אותי".
מתי אמנם דיבר סתם כמו פלרטטן, אבל בעצם הוא הרגיש משהו הרבה
יותר חזק. משהו דומה לאהבה ממבט ראשון, הוא הרגיש שהעיניים של
רותם מכניסות אותו למערבולת חושים, אחת שהוא לא רוצה לקפוץ
ממנה החוצה. מערבולת של עננים, מעורבבים עם אבק פיות ורוד
ונצנצים.
הוא התחיל לדמיין עתיד, להתעורר כל בוקר ליד רותם, ולהסתכל לה
בעיניים והופל'ך לקפוץ למערבולת.
זאת ההתאהבות שלי, הוא אמר לעצמו, כן, אני והיא מעכשיו ולנצח.
הם המשיכו להתנשק, מתי היה מעל רותם, הוא בדיוק הרים את הראש
אחרי הנשיקה.
הוא פקח את העיניים שלו, הסתכל לה בעיניים , ונכנס למערבולת,
אבל אחת שונה.
הוא נשאב, הגוף שלו התחיל להתעוות, קיבל צורת זיגזג. כמו
פלשבק, דומה, אבל פלש-פורוורד.
הוא עמד לראות את כל מה שעומד לקרות להם, כל הארועים.
" אני שונאת אותך! אתה מבין את זה? אני נגעלת ממך, אני לא יכול
לסבול לראות את המבט שלך".
בום עוד קפיצה. "פח!!!", תאונת דרכים של אחד מהילדים שלהם.
עוד אחד, הוא, עם גרב על הראש, נכנס לבית כמו גנב (גנב הוא הפך
להיות), לוקח תינוק ונוסע במכונית קורבט אדומה אל הלילה, מגיע
עד לים, מחליף לוחיות (במקום  ROADRUNNER-XUV6 שהיה כשקנה את
האוטו BARDUGOCAT-ZZ12) וממשיך. המשטרה אחריו.
הוא עובר לאופנוע, התינוק מאחוריו, כמעט נופל מהסלסלה, ברגע
האחרון האופנוע נעצר בחריקה ומתי תופס אותו.
"בום!", הפטיש של השופט בבית המשפט, " אתה לא רשאי להתקרב לבית
הזה במרחק של קילומטר, פושטק!". "כן כן אני יודע", אמר השופט
אחרי שכולם התסכלו עליו במבט מאשים, "אני מאשים את עצמי
בביזיון בית המשפט, קנס של 1000 שקל. אבל זה היה שווה את זה,
הוא באמת פפפוו... לא משנה".
פך. מתי חזר לים, הוא עדיין מעל לרותם, והיא מסתכלת עליו,
"מה קרה???"
"למה אתה עושה פרצוף כזה? מתי? מה קרה?!. מתי היה חיוור כמו
קמח, לא זרם לו דם למוח כלל.
הוא קם מעליה, התחיל לרוץ, ובכל פעם הסיב מבט לאחור בחרדה,
ורותם, נשארה עם מבט תמוה ותמים.
הוא המשיך לרוץ, הוא רץ ורץ, ואז הטיל את עצמו למים הקפואים של
הים בלילה. הוא שקע, שקע פנימה, לאט לאט נכנס למצולות. הוא צף
על גבו בתוך המים, ולמעלה ראה אור, אולי אור הבוקר. הוא לאט
לאט צף למעלה.
והוא נשאר, ככה, לצפות באור היפיפה הזה, שדמה מאוד למערבולת
הנצנצים, נשאר כך לצוף והמים היו כבר חמימים, שכב, ונרדם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
זה פשע מדיני
ואסור שזה ימשך


גרפומן
הסלוגנים
על הסלוגנים שלו


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/3/05 12:18
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יוסי יוספוס

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה