כדור קטן מתגלגל במורד
החיים, ועובר מצד לצד
ולפעמים, שנדמה שהכל רק התחיל
וכבר מסתיימים השמחה והגיל

חצי תריסר ביצים נשברות
והולכות ונופלות, והולכות ונופלות
כשהזמן לא עומד לרגע מלכת
וקשה לעצור ולהפסיק ללכת

ציפור קטנה מצייצת בכלוב
היא רוצה כבר ללכת, רוצה כבר לעוף
לעולם החדש שמחכה שם בחוץ
לא יודעת היא כלל, לשם כך מה נחוץ

וגם דף של מחברת, גם הוא לא נשאר
במקום, הרי חייב הוא להתלש כבר
מבכה אותו דף על תקופת האתמול
שהתחילה בקטן, ונסתיימה בגדול

ורק ילד קטן, יושב בודד בפינה
ומזיל דמעה אחת, דמעה אחרונה
ואז קם, והולך, ומותיר מאחור
חתיכה מחייו, שטופת רגש ואור