היא הייתה ילדה ממוצעת אבל הכי מיוחדת בעולם, לא הייתה עוד
ילדה כזאת.
נכון, לא היו לה ציונים גבוהים, גם לא היה את הגוף הכי יפה
בעולם.
אבל היה לה משהו בפנים, שתמיד גרם לי לחייך, לשמוח, ישר
כשראיתי אותה. כל פעם מחדש.
היו לה פנים מיוחדים כאלה, שהראו שגם אם אין לה את הגוף הכי
יפה, היא מושלמת, והיא הכי יפה.
היו לה פנים שהראו כמה חוכמת חיים יש לה. היא קיבלה את הציונים
הכי נמוכים בכיתה, אבל הייתה הכי חכמה.
היו לה פנים מושלמים, שעשו אותה מושלמת. אפילו שהיא לא הייתה.
היא הייתה הילדה שהכי אהבתי,
היא הייתה ילדה.
היא הייתה.