[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








זה כמו קללה.
כאילו לא שמעת על זה אף פעם, ויום אחד זה בא ומכה בך.
משהו שחשדת בו, שיבוא גם אליך.
תמיד קראתי על זה בעיתון של הבוקר, עם כוס קפה ביד, אנשים ממש
מתים מזה.
כמו מגיפה כזו, שעוברת בין כולם והורסת את כל מה שבפנים בדרך.
התסמינים הראשונים הם תסכול ובכי.
ולפעמים, אם אתה בר מזל, אתה זוכה לתקופות מאושרות יותר,
מאושרות פחות.
כל יום נוספים קורבנות חדשים למגיפה.
כמו שהשמש נכבית בהדרגה, ורק הלילה נשאר. כאילו שהוא ניצח
במלחמה וכבש את השמים לעצמו.
ככה גם אצלך, בפנים. האושר דוהה בין הימים השחורים שבהם הכאב
משתלט על הגוף שלך.
אתה מתבייש בעצמך, ובטוח שזה לא רגיל. עד שאתה רואה מהחלון עוד
המון גוויות למטה, שקפצו מהקומות שמעליך בבניין. ואתה קופץ
קפיצת ראש, לבריכת המוות, ובמקום מים צלולים יש דם.

בדקות האחרונות, כשאתה מסובב ראשך לעבר עברך, אתה רואה עוד אחד
מהקומה שמתחתיך מוציא ראשו מחלונו המלבני.
מחייך - וקופץ.

ביום שלמחרת אמך פותחת דלתה ומגלה את שמות הקורבנות החדשים של
אמש בעיתון. החיוך של הבוקר שעל שפתיה הופך לדמעות מרירות,
וכוס הקפה קופצת מידה אל הרצפה, אותה רצפה שאליה צנחת לפני
שעות מספר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
איזהו גיבור?
החכם מכל אדם.


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/3/05 20:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גרייס חן לי

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה