|
ועשן סיגריות חונק את עיניי
והמולת אנשים מציפה את מוחי
ולבד
ותווים של שיר נשכח
מעלים זכרון ילדות
שאינו אומר לי דבר
ונהרות זורמים מסביבי
מסיטים מחשבה מחוסר למנוחה
וחוזר חלילה
ובין צללית דמויות
ובין עיניים כבויות
בולט האור בעינייך
חיוך
וכנות.
הצביעות לא שוכנת כאן יותר...
? |
|
|
הכי מביא לי
תסעיף זה מורה
אחד קרון טאב.
כל בוקר, ככה
לפני שאני עוצם
תעיניים, מתקשר
אלי אומר תעשה
גיבוי. כל חמש
שעות מתקשר אומר
תנקה את הטבלה.
כל חמש דקות
אומר תסדר לי את
הבר. הגיעו
מים!
אני דורש זכויות
לפחות כמו פועלו
של בועז רימר.
אני רוצה הטבות!
אני רוצה כסא
בחדר מורים. אני
רוצה הפסקת תה
בצהריים!
מרסלוס שרת
הבמה, אחרי שלא
עצם עין שבועיים
ועוד אין לו
איגוד מקצועי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.