[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








סהרורי

שוב יושב בחדר ומביט מהחלון
בוהה בים רוגע ומזמין
השמש בוהקת בין הגלים
מרצדת וקורצת לכל עבר
מחלקת חיוכים
מהפנטת כמו בקסם של כאב
רגש האשמה ומצפון מייסר
אבל כל כך קל להתעלם

צף על הגלים
נותן להם לגעת, ללטף
מתמסר לתחושת הקלילות
עוד רגע והנה אני טובע
וזה כלל לא משנה
כי כבר אין עתיד ואין עבר
יש רק את עכשיו
ושום דבר אחר

מושיט את היד
לקרני השמש המלחכות
מושיט יד לגעת
ונכווה כמו תמיד
הפתעה מהולה בזיכרון
כי אין חדש תחת השמש
רק האשליה הממכרת
שהשמש לי נושקת

הלילה כבר ירד
והשמש נעלמה
אני מביט באפילה
פצעיי מגלידים בשכחה המתוקה
משוטט כסהרורי ללא כיוון
הריקנות מחלחלת יחד עם הקור העז
וההבנה בוהקת במרחק
כמו חור שחור בסוף המנהרה

המיית הגלים מזמזמת ברקע
מקנה אופי למחשבות עמוקות
הלילה מכה בעוצמתו
ואני שוקע בסחרורי שלי
עדיין לא נופל
מצפה לפגוש את האדמה
כי אף פעם לא הייתה לי מטרה

הכמיהה לפגיעה ממכרת
איה היא הקרקעית המיוחלת?
ממשיך ליפול טובע בין הגלים
ערפול החושים במרחק נגיעה
אולי בסוף אתעורר והכל יהיה שונה
אך ברור כי זוהי רק אשליה







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
משפט אחרון לפני
המוות:

"כשנגיע לגשר
נחצה אותו"
המכבייה 97.

זהו, גמרתי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/3/05 21:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אור בן-אליעזר

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה