מסיבה.
אני רוקדת.
בלי הפסקה.
נסחפת עם המוסיקה;
אין לי שליטה.
והריקוד כולו שלי,
נהנית מכל דקה.
אלכוהול.
טיפה ועוד טיפה.
שונאת לשתות, אבל ממשיכה.
אני בורחת.
יושבת לבד,
יושבת ובוכה.
"כבר כמה ימים אני במצב איום";
ומוכרת לכולם אשליה.
אני לא מתחברת...
יודעת,
אבל איני מאמינה.
אני זועקת,
זעקה שקטה.
ובלבי יודעת- מישהו ישמע אותה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.