מתהלך בתוך החדר
את עומדת שם
בוהה
מחכה לתגובה
שום דבר הוא לא סימן
הכל מתחפר בתוכנו
עוד רגע תתחיל המלחמה
ושנייה אחר כך
אנחנו נלך לישון
כי ככה נגמרות האגדות
במישורים האמריקאיים
התחפשנו למקומיים
נכנסו לעיירות קטנות
שם פירקנו והרכבנו את עצמנו
עד שלא ידענו לאן הולך כל דבר
מוכרים את עצמנו
לדברים הקטנים
עכשיו נפלו השומרים
מהחומות,
ואנחנו נותרנו לבד באור
מנסים להרגיש
גדולים מול הבלונים המתנפחים
הגיבורים שמכרו את עצמם בזול
מתהלך בחדר
לא ידעתי להמציא את עצמי לך
את היית רוצה עכשיו
את האגדה הזאת
שם במישורים האמריקאיים
התאהבנו בלי להרגיש
ככה נדמה לנו
מתוך הספרים
והיית יפה, עכשיו זה בורח
עכשיו זה מקפל בתוכו
את כל השאלות
אלף סימנים שלא אומרים לנו דבר
במישורים האמריקאיים
היינו לרגע רוכבים
מביטים על האנשים
שהסכימו להיות כוכבים
בשביל להרגיש חיים
יותר קל עכשיו
להביט מהצד
עכשיו הגוף משתתק
איך כל מגע הופך פתאום
לזמן שלא מתחיל ולא נגמר
אולי נכתוב הכל, כמו בספרים
באגדות היפות, אלו שאת מחכה להן