|
הוא שוב בא ושוב הולך
וכשהוא פה הכל זוהר
וכשהוא פה עיניי בוכות
עיניי כה נשברות
השפיות ברחה השאירה מציאות
הרגש קיבל מן תחושה של אנוכיות
אם פעם הוא אהב
היום הוא רק שובר
בוכה על שאהבתי שלא ברחתי
ממך
יוצאת אל הרחוב מסתירה סימנים
מחפשת עיניים טובות בין האנשים
בשלכת הולכת בשלכת חוזרת
אתה עדיין שם
מתרוצץ בין מחשבות
גונב לי את כל החלומות
אההה צועקת
אההה כואבת
אההה ולא נותנת
לך לחלחל בתוכי
אווו בוכה
על אהבה
ונותנת לך
עוד סימן
לא מתנגדת
כי אותך רק... |
|
|
הלכתי
למסעדה...
הזמנתי צלעות
חזיר...
היה להם טעם של
צמר גפן...
פתאום זה הכה
בי.
אכלתי את מיס
פיגי!
בדקתי בתפריט,
וכן...
היו להם גם רגלי
צפרדע.
יעקב פופק על
ספת הפסיכולוג. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.