י. נ. גריז / טריוויה |
היתה זו חרטה.
בכל זאת משהו בי
לא התיר למחות את הדמעות
שנצצו על פניך.
משער את מקומך
נעצתי מבט באפלה,
תוהה אם את ישנה או מתחזה ככזו.
מה יש לומר,
ההווה שלנו מורכב מפיסות-טריוויה
שאני משרבט על פתקים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|