פנים מוכרות,
דמויות אפלות,
מסתכלות בעיניי,
אינן אומרות דבר,
רק אז אני נזכר,
שאינן יכולות לומר,
לשונן נעקר,
יודע שזה אינו מקרה,
את זה רק אני רואה?
"את כולן היכרתי"
את כולן אהבתי,
בכולן האמנתי,
כך חשבתי,
כנראה לשווא,
מי שנאהב,
לא שנא,
לא שינה,
ואת עצמי,
לו רק ראיתי,
את עצמי מעניש,
כל מה שאני מרגיש,
מסתכל על העננים שמולי,
רואה את החיים עוברים לידי,
רק חלום... או מציאות?
חלום שליו או סיוט?
איני יכול לומר,
רק לקוות שזה יעבור,
ונחייה את המחר,
יש רק לזכור,
בחלומי אינך הופעת,
כי את רק אהבת