אריאל אפשטיין / 45% |
מיצי העמילן
בבקבוקים השקופים,
לא יוכלו לי.
המרוחק עלול לתהות
(לטעות)
הן מים חיים המה.
(כיצד) הנוזל נד בכלי,
כספית נטולת צבע:
מעלה-מטה, סביב-סביב,
נאחזת ומרפה מאחיזתה.
הו, הרומנטיקה.
לעיתים גם אני
נוטה להתאהב:
הכח מתפזר בעורקים,
נדיף כביום היוולדו,
שאגת נצחון
קורא מפי.
(אך) את
חולפת על פניי.
המתיני קטנה,
אללי -
קיבה, קיבה
שעל הקיר,
מי האידיוט הזה שם?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|