|
הם נאחזים בחול
אל מול מוות שוצף
אל מול עם מתרפס
מקובעים על הקרקע
מתעלמים מהתחינות
מתאוננים על חממות
מאוננים על מצבות
מגוננים רק על עצמם
מתנשאים מעל כולם
מתגרים בכל אויב
מתעלמים מכל אוהב
מתנתקים מתינוקות
נעלמים בין החומות.
הם נאחזים בחול
ונדבקים אליו כמו רעל
מתמסרים אל כל גרגר
כמו חרא דבוק לנעל
הם שוכבים שם על הבוץ
מתבוססים בדם של אחרים
ושוחים בין דמעות
של אלפי הורים שכולים.
הם נאחזים בחול
אל מול עם כואב
אל מול שכן רעב
מוקדש באהבה (בלי ציניות) לאריאל זילבר |
|
|
"מבולבלי
מבולבלי, אתה
קצת טרלללי"
איש מבולבל מעלה
זיכרונות ילדות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.