אז איך שם בגן עדן, בשמיים?
האם שם מלמדים שירים של פזמונאים בבתי ספר?

בפעם האחרונה שנפגשנו לחצת את ידי בחום.
חייכת אליי כששאלתי אותך אם זה מעצבן אותך שכל זוג שני בארץ
לוקח שיר שכתבת ואומר: "זה השיר שלנו".
עינייך החמות אמרו הכל, זה לא הפריע לך.

לא היית משורר,
כך העדת בכל הפעמים שנפגשנו,
ובכל זאת כתבת מעל לאלף שירים.
יחסית למישהו שמגדיר את עצמו כ"לא משורר" - זה יותר ממכובד.
זה הישג.

לא היית חובב שירה,
כך טענת בעצמך.
מילים אתה אוהב לשמוע,
רק עם מנגינה חמה ברקע.
("כשהקצב טוב, אין שום צורך לחשוב")

מי מקשיב למילים,
נהגת לשאול.
"מי מוכן עכשיו לחיות
עם פחדים והזיות
של אדם אחר
שאת המילים בוחר?"

אך את מילותייך החמות,
המנוגנות,
הנקראות,
המדוברות,
לעולם נזכור.

בפעם האחרונה שנפגשנו לחצת את ידי בחום.
חייל אז הייתי אך התרגשתי כמו ילד קטן.
לקחת את התמונה שלי ושל זוגתי,
כתבת ברכה אמיתית,
מתחת לשיר "שלנו".

לעד אזכור את הרגע המרגש הזה, אהוד.
יהי זכרך ברוך.


לשיר מקסים בנושא:
בסוף דרכים ושאלות/משהו אמיתי -
http://Stage.Co.IL/Stories/467332