מעלינו שמיים מצויירים
ובהם אצבעות כמו בידינו
רושמות מילה אחת על פתק
ואחר-כך נספרות בקול רם.
אם השם לא מוסכם נשרוף אותו
עם כימיקל אפל במיוחד
ובחוץ המליונים ידעו
עדיין לא "הבמוס פאפא".

לקחנו אלפי שנים אחורה,
וחזרנו לכפר ציידא,
שם שמעון כיפא הפך את סירתו,
עזב את עסקי הדגים,
ונהיה לשליחו של המושיע.
הסלע של הדייג החביב,
שעליו אנחנו היום עומדים,
כבר מזמן לא איתן,
כבר מזמן לא יציב.

קונקלבה- "עם מפתח" (cum clavis) בלטינית

הבמוס פאפא - "יש לנו אבא" בלטינית