ליאת חנוך / בוא נגיד |
ובוא נגיד שהדף הזה הוא הגוף שלך
אז אני פותחת את הפה
ומוציאה את העט הזה
ומה שאני עושה איתו
אני כותבת עליך רומנים ארוכים
ומותחנים זולים
ושירי אהבה רטובים
עם חרוזים טפשיים
ומציירת עלייך פרחים ובתים
וילדים קטנים עם בלונים
ומקשקשת עליך קשקושים
עד שהעט שלי קורע
את הדף שלך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|