לפרוש כנפיים אל השמיים
לא לוותר, החופש בוער
להרגיש את השקט קורא
ואיך היום בלאט עולה

אין ניכור שם בשמיים
וכמו לכולם, גם לי כנפיים
מלטפות בלהט את כל הסובב
שוברות את הרוח, החופש קרב

ואני פוסעת צעד אחר צעד
אל תא הנידונים ויש כאב בפנים
חושבת על החופש שמחכה לי אי-שם
ואם אזכה להרגיש אותו אי-פעם

ועל מה תמיד חשבתי
כשהייתי לבדי
כשעצמתי את עיני וקראתי אני חופשי
לא על דבר אחר מלבד...
השיבה לחיים מן הקור העכור
שברא אלוהים כשהיה סגור

מוקדש לכל האנשים שתמיד הרגישו סגורים ואבודים..