[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הייתה שתיקה. שתיקה ארוכה.
בהתחלה עשתה רק טוב, השתיקה.
הייתה שתיקה מתוקה, מנעה ריבים ועימותים.
אך עם הזמן השתיקה החמיצה.
מי עוד אוהב שתיקת רעים?
אני שותקת, לא יכולה עוד לדבר איתך.
ואתה, כמעט פנית אלי ונזכרת, ושתקת גם אתה.
מי ששותק יותר מדי זמן כבר איננו יכול לדבר
כמו שמי ששומר שוקו טעים עד שמתקלקל לא יכול ליהנות ממנו.
אז היינו ראויים אחד לשני ושילמנו בלהקדיש זמן ורגש.
אבל כששמרנו על השתיקה יותר מדי זמן היא החמיצה.
צריך לזרוק אותה לפח עכשיו, ואז מה?
אם נזרוק את השתיקה, נזרוק את כל המאמצים שהיו קודם.
נזרוק רגשות, נזרוק זמן.
ואם נאכל את השתיקה עכשיו, ישאר לנו טעם מקולקל בפה.
טעם חמוץ-מר
טעם שנגמר







ליצירה 3 תגובות (תגובה אחרונה: 25/5/05)
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
זוועה לחיות
בפחד? זאת
המשמעות של
עבדות.



סיזיפוס מצטט
חכמים ממנו,
ומסכים


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/3/05 3:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מעין פייגין

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה