מרת'ה וויטס / תיקון |
אני מניח חתיכת סכין גילוח
מתחת ללשון.
אני שומר עליה כך, עד שאני נרדם,
ובבוקר תמיד מוצא
שהיא כבר לא שם.
על שידת הלילה, ממתינים בערימות,
כל עוונותיי כחתיכות
מתכת קרות.
פולחן לילה כבר ארבע שנים,
עם כל בוקר שנפתח
אני קצת יותר קרוע מבפנים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|