עני אחד שנשא את משאלת חייו - להיות עשיר. עבר באמצע הלילה
ברחוב הראשי של כרך עיר מגוריו, שקט. דומיית צלמוות. פתאום,
דרך ויטרינת סניף הבנק המרכזי הוא רואה ...הדלת האחורית לא ממש
סגורה, ומהפכה של שוד מסביב. האיש הקיף חרש חרש את הבניין ובא
אל אחוריו, מקום שם הדלת הפתוחה. הוא פתח והכניס ראש ושאל: "יש
פה מישהו..." ותיכף הבין שהוא ממש לבד. נכנס ורחרח, היה שוד זה
ברור... האם לקחו הכל? גם חדר הכספות היה פתוח, שם ראה מדפים
ריקים. בנק ענק שהתרוקן. ואז על הרצפה ראה שקים של מטבעות זהב
גדולים, כנראה היה זה לשודדים שקדמו 'כסף קטן'.
לאחר שמילא את כיסיו, לקח את השק הקרוב, קל מדי במשקלו. מילא
אותו ככל שיכל עד קצותיו אך לא היה לו קצוות להחזיק. הרי הוא
'רגלי' ואיך יעמיס על גבו? בכאב לב לא קטן הוציא מטבעות, שכל
אחת יכלה לפרנס שנה. המשיך והוציא עד כדי מצב שיכל ללפף את
קצוות השק, ליפף היטב והניף את השק אל גבו. ייצב את המשקל, יצא
בזריזות את הבנק. והחל הליכה מהירה בחסות החשיכה. פתאום החל
שומע רעשים מאחוריו. חשש שיגלו אותו ויהרסו את מימוש חלום
חייו. החיש את צעדיו לריצה קלה, לאותו קצב ממש שמחשבותיו מיהרו
לחשב את משאלתו שהנה והתמלאה - הוא מיליונר! רק להגיע הביתה
והכל יסתדר! האם אכן יגיע בשלום?
הוא רץ והחל שומע נקישת מטבעות נופלים. כנראה חור בתחתית השק
העמוס כל כך וכל מטבע זהב כל כך יקר. כל נקישת נפילה, חושבה
להפסד נקי.
או אז מיהר ודחף אצבע יעילה, לסתום את החור בשק הבוגדני, נרגע
לשמוע שקט יחסי, אין נפילות של מטבעות, גם רעשי רודפיו נדמו
כלא היו. כשהוא בטוח בעושרו, החל מאט את ריצתו. זרועו כואבת
ובצדק, עדיין מסובבת לאחור ומגישה את אצבעו לסגור את החור.
פתאום כאב חד הרעיד את גופו, וגרם לו לאיש, כך באחת, להתעורר.
לזנק משנתו ומחלומו עתיר המטבעות.
אצבעו אכן סתמה חור. את ...פי-הטבעת!
בחוץ, יום עבודה, מתיש וקשה - המתין לו לאיש. |
