אשת איש, היא רוקדת
-המעגל סביב.
הם רוקדים זוגות.
מרחב עצמי, לטעון הנפש.
ה'איש המכני', טיפש בעדן.
ככה האמין, רצה לפחות.
כך היא אמרה לו.
רק תרבות פנאי, כאילו.
ואני מביט, שונקת מנגינה.
חשה ריגוש למילות שיר.
נקלטת לידיו המושטות,
מסובבות נעלמות.
-ושוב מחדש.
כמו שקע תקע ...חשמל.
איתו, לא תחנך ילדים.
לא תשלם משכנתא.
לא תטיף ולא תקשיב,
בעולמון נטול כל עול.
מאצ'ו, עם אגו.
רק יביט וילחש.
יפרגן על יופי וריח.
והלם של בגד הולם.
מקציף הוא שפתיים.
טרף קל מתערטל.
חמה ומוכנה,
אל יצוע כפותיו.
אשת איש, היא רוקדת.
בעולם נטול מציאות.
מן כפל עולמות,
-תזונת נפש, פנימה.
אשת איש, היא מתערטלת.
ראשה נושאת, עיניה רכות.
במתק שפתיים נעות, תשיר
-תמתיק סוד.
כתפיה מניעות כנפי שחף.
אגן יעכס את המנגינה,
רגל שלוחה תקפל תסובב,
ובאחת! שוב נכרכת.
אשת איש מתערטלת.
ידו על דופן חזה,
אגודל על פטמה מזדקרת.
בשניה, את אגנה יסובב.
ואני הילד. והמלך עירום.
הם רוקדים משחק מקדים,
יסודדו תרבות פנאי סודית.
זוממים את זימתם.
אשת איש עם איש לאשת.
פולקלור מתנגן כמו רקוויאם.
הם רוקדים ברחבה.
בעיני הילד חרבה.
ובין עיים קולות רכים.
ואין יד תדוג עוללים.
..תרבות של פנאי,
- כאילו. |
