שמעון עובד / no far |
ילדת פחם שלי,
בעומק עינייך עולם.
לאורך שערך
הגולש לשדרתך,
לרוחב כתפייך
ועוצם נשמתך.
ושפע לחשושייך
והגות הגיגייך,
לאהוב את אבא
עד קצה העולם,
ש"בעצם ...אין קצה לו".
ומילתי לך: - "אהבתיך"
כמו בסלע חצובה.
אך באש אהבתי יימס.
ואין עוד סלע, גם לא מילה.
אך עובדה - יש,
אהבתי - אש!.
ואת חלקת לחייך אלטוף,
ובהפוקק עצמינו מחבק.
אכרות לך ברית עולם.
אהבתיך, יחידה שלי.
בעוצם נשמתי, לחיות חיוכך.
לביתי נופר. היחידה לאימה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|