ילדת פחם שלי,
בעומק עינייך עולם.
לאורך שערך
הגולש לשדרתך,
לרוחב כתפייך
ועוצם נשמתך.
ושפע לחשושייך
והגות הגיגייך,
לאהוב את אבא
עד קצה העולם,
ש"בעצם ...אין קצה לו".
ומילתי לך: - "אהבתיך"
כמו בסלע חצובה.
אך באש אהבתי יימס.
ואין עוד סלע, גם לא מילה.
אך עובדה - יש,
אהבתי - אש!.
ואת חלקת לחייך אלטוף,
ובהפוקק עצמינו מחבק.
אכרות לך ברית עולם.
אהבתיך, יחידה שלי.
בעוצם נשמתי, לחיות חיוכך.
לביתי נופר. היחידה לאימה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.