[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שמעון עובד
/
יום ביוסטון

יום ביוסטון.
הוא עמד שם תחת גשם זועף. כמו שתול על מקומו. גם  לרגע, לא
היה נראה שהוא מתכוון להיכנס ולשבת בריכבו. גם כאשר גולן דחק
בו, המשיך ועמד!. הגשם שניתך, הצליף בו בדינאמיות בלתי פוסקת.
מזמן כבר הספיג והרווה את בגדיו ושערותיו. נראה היה שפניו,
מוצפים את הגשם. מבט מדויק יותר גילה, ששערות ראשו מוסיפות
ומציפות את מי עודפיה אל פניו, כאילו אין בהן דים.
רק נדיר קורה, שאירוע כלשהוא מנקר בי ברגע אמיתי, לאמור: -"שב
כתוב את זה, יחשבו שבדית זאת, אולי. -שב אבל, שב וכתוב !".
יוסטון של טקסס, עיר מטרופולין מהגדולות באמריקה. נוהגים
היינו, מארחי גולן ואני, לצאת מידי בוקר אל אתרי הבנייה אותם
ניהל. בין לבין שוחחנו בזמן הנסיעות, עצרנו לאכול, התחככנו
בתרבות המקומית. ואני הישראלי, עם התרבות הישראלית המיוחסת לי,
בין אם כזה אני ממש, אם לאו. עמדתי לא פעם משתאה. כמו למשל
'ניקיון'. יוסטון עיר כל כך נקייה! מילא, שאין לראות שם פסולת
-זה אולי מובן. ואם אדבר על פיסת נייר -ממש פיסת נייר ? ובכן,
תאמינו או לא, גם זאת לא תמצאו!. המודעות האמריקאית לניקיון
ברמה כזו, היוותה כמו לומר. סיבה כשלעצמה לעלות ליוסטון -לרגל.
לידו צחקתי שכדי להפריך את זה, ולצלם פסולת מושלכת, אצטרך
להניח אותה ו-לצלם.. אחרת לא יהיה כזה מצב !.
כך או כך, אם הייתי מנסה להעביר חוט של מכנה משותף, בין כל
'קופי המחטים' של המונולוגים הפטפטניים, של מארחי הנדיב, היית
מוצא הון של מילים נרדפות ל -'כסף' או 'שפע' במשמעויותיו
השונות.
היה בוקר של ראשון. שבת נוצרית טיפוסית. שמש זרחה ושיחררה
קרניים באין מפריע ענניסטי. גולן אומר: ... "צ'מע, היום ניסע
לטייל במרצדס''! כאן המקום להקדים ולספר שרכב ה "עבודה" היה
ג'יפ שברולט, המשלם מרצדס חדשה ומותיר גם חתיכת עודף. אמאמה..
המרצדס פרייבט ספורט קופה המדוברת, בנויה על גג ניפתח. וכמו
שהיא הייתה "זנוחה" ללא שימוש, נגמר לה המצבר, כלומר, אין
טעינה. -קטן על  גולן!. מי כמוני, שמכיר את גולן עוד מתקופת
לימודי הנדסאי  ברופין? -האיש הבין מנוע ולו מתוך שפירק מנוע
לגורמים והרכיבו מחדש. בקיצור, בענייני רכב ...תוכל רק לנסות!
אבל את גולן לא תמכור!. גולן קירב את השברולט אל המרצדס, חיבר
קצוות של כבלים ו..הופ -יש! המרצדס הניעה. או אז, לחץ את
הכפתור הנכון לזה, והגג ניפתח וחשף את שמיו. בזמן שהכניס מצבר
רזרבי לבגאז', הסביר שהיום צפוי לי פינוק חוויה אמיתי. אני
הולך לראות את גורדי יוסטון, מבלי לשבור מפרקת. מבלי לצרוך
מסאז', לא בגובה הצוואר ..-לפחות.
ניסתי למחות "חאליק, אפשר לחשוב". ועוד כל מיני בזבוזי מילים,
שמול גולן זה לגמרי מיותר. -האיש נחוש!
לקחנו ת'דרך! במשך הנסיעה, חשב גולן בקול רם על שאלת הטעינה של
המצבר. "עד שנגיע ל דאון טאון, הזרועה בגורדימים מדהימים,
המצבר ייטען דיו, ונוכל וודאי לכבות את המנוע". ואני חוכך
וחושב: קטן -מה מבין?
הגענו לחניון ענק המוקף חנויות ענק. טיפוסי לעיר, לאמריקה כולה
-אולי. מעניינת התפיסה, לפיה מרכזי הקניות פרושים בשטח גדול,
ובאים אל פתחי התושבים, כמעט. כך שכל כמה קילומטרים אתה פוגש
עוד מרכז, כששלטים של חנויות רשת שוב חוזרים ומעידים על
עוצמתן.  "קפה אקספרס" היה ה-יעד. נו טוף. איך נתחיל בוקר טוב,
בלי קפה טוב? גולן האט אל החניה הקרובה, ליד הקפה. פתאום נדלקו
לו כל נורות לוח השעונים ..ככה במכה -כולם. ושוב גולן חושב לו
בקול רם. ''הבן שלי מבין בזה,  מעניין מ'זה יכול להיות. נו
טוב! מה אני עושה? ש...אכבה את האוטו?"  אני מזכיר לגולן שזה
אוטומט, ולהניע בדחיפה לא יהיה ניתן! אבל גולן, שהתנהג כמי
שמקשיב נטו לעצמו. מלמל משהו על דרך קבלת הסיכונים האמיצה,
בדרכו המצליחה. גולן  כיבה! ככה בפליק אחד! במיידי סובב את
המפתח לבחון את איכות ההימור. האוטו לא הניע! הוא שוב ניסה,
אולי הפעם? - ו..שוב, שתיקה כהודיה.
"וואי, אכלנו אותה...! לא נורא, נעצור מישהו ו..נניע". מה זה
-'לא נורא'? והרי מאד שקט וכמעט אין תנועה בסביבה! יצאנו לרחבת
החניה, נופפתי לרכב שעמד לחלוף על פנינו,  אך גולן, מיהר
להזהיר כי זאת  'אמריקה'.  אסור להלחיץ נהג, שעלול לחשוב שאתה
מנסה להשתלט עליו ולשדוד אותו. הבנתי! אגב, עם גולן לא
מתפלספים. אתה אומר "הבנתי" במנה גדושה של כניעה ו-יצאת מזה!
מישהו יצא מהקפה אל ריכבו, גולן פנה אליו בקריאת עזרה. האיש
פתח חלון חשמלי וסינן שהוא כל כך ממהר... גולן שלף סלולר וקרא
לעזרה את גרושתו. החבר שלה אלקטרונאי והם יניעו אותו על בטוח.
ואולם בעיה קטנה .. הם במרחק של חצי שעה.
ואז החליקה לחניה, כמו אלינו בהזמנה, קאדילאק חדישה לבנה,
נהוגה ע"י זוג צעיר. גולן לא מבזבז זמן יקר, מבקש עזרה, ומבטיח
לנהג הממושקף, במענה לחששו על פגיעה במחשב הרכב,  שהוא אשכרה
מכונאי ויעשה זאת בתקינות מקצועית. האיש, ביקש את זוגתו להיכנס
לקפה, שתחכה לו שמה. מהרכב יצאה נערתו, יפה וחטובה עמוסה על
שני דוקי עקבים גבוהים. הנהג האדיב, המחויט למשעי,  פתח את
מכסה המנוע . ואז ...עם 'קליק' הפתיחה, כמו בתאום אלוהי, נפתחו
גם ארובות השמיים וגשם עז ב-'ז' הידיעה, ניתך והתיך כל מה שנגע
בו. גשם מהסרטים ומ..הקטע הזה ביוסטון. גולן סינן בעברית, את
הסלנג של כל הזמנים: -"איזה זיין"! ובן רגע נמצא משוטט בין שני
פרויקטים בו-זמנית, האחד לחבר כבלים למצבר. והשני זה לסגור את
הגג החשמלי ... לנסות בעצם! -ומה קודם?!
בתרגיל נאסא פשוט, גולן הבין שהוא מוכרח קודם לכל, לסגור את
הגג. אחרת יתמלא האוטו במים, וזה יהיה ממש לא לעניין, כמו למשל
כסאות העור וכו'. אך כאמור, חשמל אין. ולכן רק פתרון מכני
יעזור! עד שהוא ממהר לחפש את המנואלה לסגירה מכאנית, הוא מבקש
להשיג כסויי ניילון ...משהו! מצאנו פיסת קרטון אצל הנהג האדיב,
משהו שבן-רגע הפך לבוץ קרטוני. מיהרתי בתושייה של שנייה, להביא
שמשית-צל של הקפה ממול. חשבתי לסוכך על כל הקורה והקורע אותנו
שמה, אבל גולן צעק לעברי: "-שלא תעיז!". כאילו מה -אני גונב?
"כן!", הוא אומר. נו טוב, אני חושב, תמשיך ותרטיב את הטיפשות.
אני שוקל לחמוק למחסה סככת הקפה. אך איני יכול!!! גולן עסוק
ב-להשתגע להבין, לאן בכלל מכניסים את קצה המנואלה ... נושא
ההתנעה, הפך פתאום למישני. ואני לא יכול לעזור, בכלום אני לא
מבין! אך התחלתי לעזור ב..להזדהות. ראיתי איך האמריקאי האדיב
עומד חסר מעש כמעט, ידיו בעומק כיסיו, גורמות לכתפיו להיאסף
קדימה, ופניו פני טמבל, שרק התחדדו לכאלה, נוכח הפצרותיו של
גולן שייכנס לרכבו, כדי שלא יירטב. האיש סירב, ונתן לגשם
להתבטא עליו. בן רגע הפך האיש רטוב כמו דג. לנוכח עמידתו
ועמידותו הנאיבית, של האיש האדיב הלזה ...לא יכולתי בעצמי
להתקפל למחסה. ספונטאנית, החלטתי שאני מזדהה עם המצב ולא
מתקפל! אני גבר!, לאחר דקה לא-עבה, החלטתי שאני אולי 'לא גבר'
אך גם 'לא טמבל' ורצתי למחסה הגואל.
גולן, נטש בינתיים את הניסיון הכושל, להציל את תוכי הרכב
מההצפה, ועבר לנסות להניע. גם פה, הכישלון שיחק את מזלו ב
'הצלחה'. היינו הכל מחובר כדין והנעה -אין !. מחליף כבלים,
מצליב, חוזר וניכשל. מגיע למסקנה מסכנה, שאין לרכב-האדיב, כוח
מתאים מכדי לספק את מצבר המרצדס -כל צורכו.
או אז, כשהגשם, בכל הזמן המסופר -קורע את ברכתו, פנה גולן אל
האמריקאי -'אלוף העולם בהתרטבות' של ריק ולשווא, והודה לו על
העזרה, למרות שמאום לא צמח ממנה. בשלב זה, כמו בדרך פלא, פסק
לו הגשם, והשמש חזרה לככב לה. ולולא שלולית המים בתוך האוטו,
היה הגשם -כלא היה כלל.
סוף דבר, הגיעה גרושתו של גולן, עם החבר שלה,  שהתעקש כי גם
הוא, בכוח המצבר שלו, לא יוכל להניע. גולן הציע, כי יחבר ככוח
עזר חיצוני, גם את מצבר העזר שהיה מונח בבגאז'. אך החבר, איש
האלקטרוניקה פסל זאת על הסף. גולן ניצל רגע של שקט במבטו של
החבר, ובכל זאת ניסה את הרעיון והצליח. המרצדס הניעה! הניסיון,
לסגור את החלון עכשיו, עם הלחצן החשמלי -הצליח, תוך שהזכיר לי,
את ההוא שסגר את שערי אורוותו ...לאחר שהסוסים כבר ברחו.
גולן, שקיבל החלטה הימורית אמיצה, ובאומץ עמד מול ה 'דאבל
קליק' של הסטירה האלוהית. -סיפור רגיל ולא נדיר על ישראלי
מצוי. גם תזמון הגשם בשכזה יום שטוף שמש, לא עניין נדיר הוא
שם!  אלה לבדם,  לא היו מניעים אותי לכתוב.
ובכל זאת, את הרושם המיוחד והחודרני, השאיר לי בעומק חרישתו
-הצעיר האמריקאי המחויט והאדיב, אשר מילא, העמיד את ריכבו
לניסיונות רבים וכושלים, ודפק  לעצמו את הדייט עם ה 'פצצה'
שהתפוצצה אולי, וכל זה בנאמנות אקראית ומזדמנת לעזור! ואם
הנאמנות הזו גם דורשת ...הרי שרטוב יירטב, עד לשד עצמותיו.

הלך הטיול. ואיתו חווית נופי צמרות הגורדים הנעלמים. שנצפו
להיחזות תוך נסיעת מרצדס נטולת גג, חשופת שמיים. הלך הטיול
ו...נשאר הסיפור.

עמדתי ראיתי וידעתי: - אני אכתוב על זה ו..שיגידו! ומה שלא
יגידו? ...-לא יגידו!











 







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"ויאמר אלוהים,
יהיה אור- ויהי
אור". רגע של
חשיבה: למה
ה"ויהי אור"?
כאילו,
דאאאאההה! זה
אלוהים שאנחנו
מדברים עליו!





היסטוריון חדש


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/3/05 16:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שמעון עובד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה