(נכתב ליומולדת 40 של איש שמתקשה לאהוב, להתחבר לרגשות
ולחוות.
לווה בקולאז' תמונות שחור-לבן ישנות של בני משפחתו שאינם עוד,
ואחת צבעונית של מה שיש ויהיה.  האיש)

כמו ארכיאולוג זקן
או היסטוריון עקשן
מחפשת סימני חיים
בתוך אלבום ישן.

אוספת זיכרונות
מינקותך, מנעוריך
רגעים אשר קפאו
בתוך תמונת חייך.

וכל אותם שאהבו אותך
שמורים איתנו כאן,
בתוך עיניה של בתך
בתוך סתרי הזמן.

ועכשיו אנחנו,
בין ילדותך המתרחקת
ובגרותך המפוכחת
עומדות כאן בשדה ירוק -
אישה אחת, ילדה אחת
לתת את שתרצה לקחת.

באהבה
פברואר 96