לולה צייטלין / קצת אותי אותך. |
אהבתי אותה, אהבתי את עצמי.
המודעות התפוגגה לה, אין לי מילים יותר, תקעו לי
תפוח.
אני קורצת לך עין ואתה מחייך, רוצה את תשוקתי ואני פוסלת.
נמאס לי מבגידות.
אתה בכלא.
זה כואב לי מדי.
רוצה כבר לחתוך, לתת לעצמי את החופש, לפרוס את השמיים לשניים
ולתת לי קצת אוויר.
אני עפה?
הדימיון משלה בי, הציפורים מחייכות אלי?
נראה לי שסיימתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|