בַּחֲשֵׁכָה הַזֹּאת שֶׁמִּש-ְתָּרֶרֶת
עוֹבֵר דֶּרֶךְ הַרְהִיטִים שֶׁבְּסָלוֹן
חָשׁ אֶת אֲדִישׁוּתָם עַל-אַף שֶׁאֲנִי מְרַחֵף
הַיְשֵׁר לַחֲדַר-הָאַמְבַּטְיָה זֶה מְשֻׁנֶּה
כִּי אֵין לִי כָּרֶגַע סִבָּה לְהִתְרַחֵץ
רַק לְהִסְתַּכֵּל עַל הַחַרְסִינוֹת
שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן צִיּוּרֵי פְּרָחִים עֲדִינִים
אַחַר-כָּךְ אֲנִי עוֹבֵר
לַמִּטְבָּח לְכַמָּה רְגָעִים
אֵינֶנִּי רָעָב אֵינֶנִּי צָמֵא
אֲבָל מְחַפֵּש- מַשֶּׁהוּ עַל הַמַּדָּפִים
רַק בַּחֲדַר הַשֵּׁנָה
אֲנִי רוֹאֶה מִלְּמַעְלָה אֶת גּוּפִי
שׁוֹכֵב לוֹ נִרְדָּם
אֶת יָדִי מְחַבֶּקֶת אוֹתָהּ
וְהִיא נֶאֱנַחַת אֶל שְׁנֵינוּ קַלּוֹת
כְּשֶׁאֲנִי מִתְאַחֵד אִתּוֹ שׁוּב.