ממתינה על ספת הערפל
עיניי צדות עוד טרף לילי
מנופפת  את השיער
האדמומי הגולש
נותנת לטיפות לנזול לכל אורך גופי

לנסיכה הופכת עם רדת הליל
ולראשי אין כתר שיאיר
משילה את עורי
כנחש אורבני

נשמתי תסחף אל קצוות של ריחוף
יסלקו את הייאוש
כיישות אינסופית
אשר מתנפצת בסחף הגלים
מושלמת בשברותה

משכיחה יגוני,
טובעת בתוך עוד כוס מזכוכית
הבועות עולות וגופי רק שוקע

שפתיי אדומות קדושות מלאות
עורגות למטיילים וגופי
כאבק כאפר
נסחף ברוח

מושיטה ידי
לתוך נהר הצללים
לתוך עולמות וגבהים
אל עבר נופים אסורים
המגע המשלים
הרגע הנכסף שש לבוא

רוחות רבות ינשבו
ינסו לכופף את
השברים המרוסקים
עפים עם רוח חמה
מנשקת מתנערת
מתעוררת ונבהלת

הנה עוד טרף
על קצה המטה
רוח שמימית  
כחולות נשאבנו
וכל קורבן בתורו
יבוא על יומו
נושקת למוות
לאט ובטוח

אספתי את השברים החלולים
כחול נושמת עם רדת הליל
עם שמלת כלולות מנצנצת
עוד חלון לנהר הצלילים
ספק חיה ספק עוד מתה