|
שוכב יושב
עם האורות כבוים-דולקים
מסתכל אל הכוכבים
מבעד לתיקרה
שנראת כל כך קרה
והחום שבגופי
זורם על תוך מוחי
ומחמם כל תא ותא
ומעביר לאסירים
את כל המסרים
שהאורות הכבוים-דולקים
לא מעבירים. |
|
|
השעה שמונה
ארבעים ושבע.
אני חוזרת. השעה
שמונה ארבעים
ושבע. אני
חוזרת. השעה
שמונה ארבעים
ושמונה. אני
חוזרת. השעה
שמונה ארבעים
ושמונה. אני
חוזרת. השעה
שמונה ארבעים
ושמונה. אני
חוזרת.
..
-אילנית ירוקה
היפואקטיבית
מתאמנת לשירות
טלפוני ב-155 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.