אני בכלל לא אני. זה רק נדמה לכם, אני תמיד משתנה למישהי אחרת,
אני אוהבת להתבונן באנשים ולראות איך הם מגיבים לשינויים
קיצוניים בהתנהגות שלי. זה נשמע משוגע ובעל פיצול אישיות, כן,
כזאת אני.
סוף סוף, אחרי כל-כך הרבה זמן שניסיתי להיות אמיתית כמו החברים
שלי, יש לי הזדמנות לממש את הפנטזיה המעורערת נפשית שלי ולראות
איך אנשים אחרים יגיבו.
שפן הניסיונות הראשון שלי היה בחור חדש שהכרתי, לשפן שלי
קוראים אורן והוא גדול ממני בשנתיים, יש לו שיער מתולתל
ועיניים חומות, הוא גבוה לעומתי ויש לו צמיד של בראשית שהתבלה.

הרגשתי שבחנתי אותו יותר מדי, אבל זה כל הכיף, לראות איך הוא
עומד בחוסר שקט ובאי נוחות כשאני בודקת אותו ממרחק מועט.
בהתחלה הייתי מאוד נחמדה אליו, כדי שלא יברח אחרי "הסריקה"
המאוד מדוקדקת שערכתי לו. אחרי כמה דקות הרגשתי שהוא  קצת דומה
לי בכמה דברים: יש לו כאב ראש כשאנשים שמחים יותר מדי מנסים
לפתח איתו שיחה שטחית, הוא שונא אנשים שמתאימים את עצמם לכל
סוגי האנשים הקיימים והוא נהנה מלשבת ולדבר לעומק על הנושאים
הכי מוזרים שיכולים להיות. הרגשתי שאנחנו יכולים לקרוא מחשבות
אחד של השני, וכבר שכחתי שאני רוצה לבחון אותו בתגובות שלו
ושכחתי לגמרי את הסיפוק ההזוי שהיה לי כשגרמתי לו לאי-נוחות.
ביקשתי ממנו לבוא איתי לבית שלי ולחכות לי בסלון. בדרך הביתה
התחלתי לחשוב שאולי האני שלא חשבתי שהוא אני זאת בעצם אני,
זתומרת, אין לי שום פיצול אישיות מוזר שכזה. מאוד התאכזבתי
מעצמי, חשבתי שאני מכירה את טבע ההתנהגות שלי, אז החלטתי שאני
אעשה את מה ששמרתי במגירה למקרה שיהיה לי צורך בו. נכנסתי לחדר
ואחרי כמה דקות קראתי לו, אורן עמד בכניסה עם בגדים פיג'מתיים
כחולים, המבט שלו קפא עוד לפני שהוא הספיק לדבר, הוא ראה את
המזרק שהחזקתי ביד. הרגעתי אותו באמירה שזה לא מה שהוא חושב
שזה ואמרתי לו שיש לי משהו להראות לו.
נכנסנו לחדר שלי והראתי לו את המנורה האולטרא-סגולה החדשה שלי.
כיביתי את האור, הדלקתי את מנורת האולטרא והתיישבתי על המיטה,
הוא בא והתיישב אחרי, והכול בלי להחליף מילה.
אחזתי את המזרק מאחורי הגב, כדי שלא יראה אותו, אבל הוא ידע
שזה קשור למזרק איכשהו, הוא נעץ בי מבט של אזהרה, מבט של "אל
תעשי משהו טיפשי". ואז המרתי את פיו. נעצתי את המזרק והזרקתי
את הזרחן אל תוך הדם, הזרחן טיפס במהירות אל כיוון החזה באור
זוהר ויפה ותוך שניות ראיתי את החיים שלי חולפים אל נגד עיניי
בהבזקים קצרים של תמונות, אורן לא היה באף אחת מהתמונות האלה,
אורן היה המצאה שלי, כל הסיפור הזה הוא המצאה שלי, נעצתי את
המזרק לבד, בחדר לבד, מתתי לבד.