איני מטיל צל עוד על הרצפה הזאת
כבר צפיתי בו מתקצר לרגע אחד
וגמרתי בלבי שעד הלילה לא יוותר ממנו דבר,
גם בבואה הייתה לי, בכל זכוכית בעיר הזאת
ואף היא נהייתה יותר ויותר חיוורת
עד נפלתי למשכב,
ולא הותרתי שקע במזרון,
או קמט בשמיכה, שנתקררה אף
שהייתי עטוף בה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.