אין ערך לכסף בעולם שלנו, כמו שאין ערך לרגש, כמו שאין ערך
לעצב.
אין מוסר לאנשים, ויש הרבה אנשים מיואשים.

פסיעה של צעד אחד אחורה,
מרגישה איך כוח הכבידה מכביד עליה, הופך אותה לנראית. כך, בשקט
לאור הירח על החוף במאליבו, היא שקעה לתוך החול,
לתוך דמות של לוויתן ענק, שנסחף לחוף.
ועברי לידר כותב שירים, וכותב "אישה לוויתן", ולא משנה שהוא
מדבר הומואים, לא זה לא אכפת, כי הרוחות במאליבו ביץ' מחממות
לה את התחת,
וזה בעצם מה שהיא תמיד חיפשה,
כיסוי לתחת שלה.

אז הנה,
סוף העולם,
שקט.

אפשר לשמוע את הבית מרחוק ממש,
והנה את תקועה בערמה של חול,
משחקת אותה כאילו שלא איכפת לך.