האישה באדום / סבתא |
תמיד כשהלכתי באותו חלק רחוב
פשטה בגופי תחושה נעימה בשביל
אותם המעשים ובשביל חיוכך השקט
ואותו חיבוק בובת חרסינה שנהגת לתת
אבל עכשיו אני בחוץ מניחה ידי על סף ביתך
אותו חיבוק-לא-חיבוק שיותר לא יהיה
נכנסת לביתך ומאמצת לריאותיי את אותו ריח משכר
של תרופות ובשמים שאפפו אותך
ובחדר השינה שלך לשם תמיד מיהרתי להיכנס
חוקי המשחק השתנו
במקום בו אסור היה לשבת
יש עכשיו בלגן כל כך גדול
אם רק היית רואה
נזכרת בימים האחרונים באותה חגיגת יומולדת
שבה היית כולך איתנו
כוחך נחלש אבל שמחת החיים בך נותרה כה חזקה
אינך סובלת יותר
תמיד אזכור אותך באהבה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|