עם דעיכת אהבתנו, נהגתי לשבת ליד החלון עם כוס תה, נותנת לאדים
להרטיב את אפי וצופה במבול המציף את הרחוב, מאיים להטביע את
דצמבר-ינואר.
היום האחרון שלנו התחיל, כך ידעתי, באותו בוקר שבת בו קמתי
מוקדם ואתה ישנת בגבך אליי, עטוף בקורי מלאכים.
כרכתי את ידיי סביבך, מרגישה את שרירי הבטן שלך ומלטפת את גבך
בעדינות עם שפתיי, מחכה שתיקח את ידי בידך ותניח אותה על חזך
כך שאוכל להרגיש את ליבנו פועם.
כעבור חצי שעה קמת, נותן לידי להחליק על פינתך ואני ניסיתי
לתפוס כל שריד של רגש, מתרפקת על שבבי מבט של חסד שהעפת לעברי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.