ארבל הכרמלי / הנוסעת המתפנקת |
והיא עושה בי ככל שעולה בדעתה...
מניחה ראשה על כתפי,
מחליקה ידה על פניי
ויד שנייה אל ברכיי,
עיניה בוהקות כברק
ואני כמעט נחנק...
הלב פועם - קשה כך לנהוג
כאשר רוצה גם העגל לינוק...
ככה היא מקפצת מסביב,
מרקדת כאילו הגיע אביב
ומבטה היוקד רק מצווה:
"עכשיו אתה עליי עולה",
ואני, מין מדריך שכזה,
שלגחמות הלקוחה לא מסרב...
והיא מתפנקת עוד ועוד
ועל פניה כל הזמן בת-צחוק,
אבל, דחילק, שתתן לנשום,
שאם למדרון ניפול בהפתעה-
שיהיה לי לפחות אוויר לנשימה.
23/02/05 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|