ידיי על ההגה ורגליי בכוננות בלימה
והיא עושה בי ככל שעולה בדעתה...
מניחה ראשה על כתפי,
מחליקה ידה על פניי
ויד שנייה אל ברכיי,
עיניה בוהקות כברק
ואני כמעט נחנק...
הלב פועם - קשה כך לנהוג
כאשר רוצה גם העגל לינוק...
ככה היא מקפצת מסביב,
מרקדת כאילו הגיע אביב
ומבטה היוקד רק מצווה:
"עכשיו אתה עליי עולה",
ואני, מין מדריך שכזה,
שלגחמות הלקוחה לא מסרב...
והיא מתפנקת עוד ועוד
ועל פניה כל הזמן בת-צחוק,
אבל, דחילק, שתתן לנשום,
שאם למדרון ניפול בהפתעה-
שיהיה לי לפחות אוויר לנשימה.
23/02/05 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.