זבל נפלאות חיי יוצא כעננים בליל סערה,
על בתי מוריד הוא שלג,
אך על ביתכם מוריד הוא ברד.

נפלאות שלגי מרפא פצע ומכאוב ליבי,
צחור כאור הוא וטהור כדבש,
פלא בריאת האדם הוא נעים וחם כחורף שמיכתי.

בשלג חלומותיי אשחק עד מאוחר
כדי לחקור קצת מאורעות חיי
וכדי להנות מזבל נעוריי.

ברד כבד הורס גגות ביתכם,
אין עוד בעולם ברד גדול ממנו,
אין בעולם נפגעים רבים כמוכם.

גופות פזורות לי מכול עבר,
מתחננות שוב לחיים,
אך זבל נפלאות חיי יצא אז כנגדם בעוז קול מרומים.

ענן גדול עובר מעלי עכשיו
שלג צופה אני שיירד, אך ענן נבזי הוא ושפל
ורק בגשם קפוא הוא מקלל.