ולמרות שאולי לא כמו פעם,
העט כבר לא כותב מעצמו,
דף נייר לבן ללא חריטות
עדיין איכשהו גורם לי לתהות...
אדם ללא דמות המתרוצץ לי בראש
גורם לי להמשיך ולברוח,
להאמין עדיין בקצת טוב
ואולי איכשהו את עצמי לשכוח...
ועכשיו כשהלילה מתארך עד היום
והיום עובר ללא מנוח
אולי כך החיים צריכים להראות,
אבל בכלל מאיפה כל הכוח...
בחתימה שסוגרת פיצול ממושך
ועדיין מעידה על פרשת דרכים
סוגרת אני פיסקה זו,
כמו אולי את כל המעגלים... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.