רוצה ללכת,
לא
אסור.
עומדת מולך,
במה קטנה,
במה שלנו, אתה מביט בי
מחייך.
חייבת להגיד, עכשיו.
"אני אוהבת אותך."
המילים מתבלבלות לי.
רגעים אחדים מרגישה מבטך חושש
אולי אף נרגש.
עומד שם מביט בי,
ואני, מחכה.
שתגיד, שתחבק,
שאחוש אהבתך.
אך איננה היא.
אני יוצאת,
אט אט סוגרת את הדלת
בתקווה כי תתחרט
אין קול. אין צליל.
דממה.
נועלת את הדלת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.