כמו מלאך,
שבא והלך.
כמו נסיכה,
שנרדמה בחשכה.
או סתם יפיפייה,
שעוברת מאגדה לאגדה.
שהייתה ונעלמה,
נלקחה.

לא יכולה עוד לישון...
מה את עושה לי בחלום?
וביום.
האם את איתי באמת?
אני מדמיינת?

אז איפה האלוהים?
שכולם כך עליו מדברים.
שעוזר לכולם,
עושה ניסים.
איפה אתה אלוהים אדירים?
אני כאן חסרת אונים...
מתחננת לפניך.
קוראת לעזרה, שנים.

לא יכולה עוד לישון...
מה את שוב עושה לי בחלום?
אל תלכי,
חבקי אותי,
נגבי את דמעותיי,
הרגיעי אותי,
לטפי, נשקי.
אל תשאירי אותי שוב לבד.

קשה הכאב, והחור הגדול שנוצר בי.
כבור ענקי במרכז הלב,
ככדור ירייה שפגע בי.

אינני יודעת מה עלי לעשות.
האם להרחיקך ממני או לעולם לא להפסיק לחשוב.
כמה אוכל עוד לבכות בכל ליל ?
כמה אוכל להתפלל ?

אל נא תקחי מרחק ממני, דמיונית.
הישארי בחדר, גם לאחר שיכבה האור.