|
את לא אוהבת אותי.
הייתי רוצה לומר שאני מופתע
אבל הרי
אני לא אוהב אותי.
ואותך?
כמו שלא אהבו מעולם.
כמו שלג באפריל
כמו אירוס אחרון לעונה
כמו אגם קפוא.
את לא אוהבת אותי.
זה הופך אותי לאדם פחות טוב
כי זו את. ואת -
לא אוהבת אותי.
אין שום אל שהיה נותן
לי
לחיות.
אני חי.
אין שום אל.
יש רק אותך בעולם
יש רק אותך
עם החיוך שלך
והדמעות שלך
והעיניים שלך
וכל מה שעושה אותך
כל מה שיש בעולם.
כל מה שלא אוהב אותי.
|
|
|
זה התחיל כבר
בגיל חמש. ממש
בהתחלה, עם
הפרסומת הראשונה
שלי לקונדומים.
כבר אז הבחנתי
בשינוי במדיניות
של סוכנות. אני
זוכרת איך צעקתי
על הסוכן שלי,
על למה הוא מביא
לסוכנות ילדות
קטנות שלא
מוכנות לעולם
הזוהר התככני.
וצדקתי. אפילו
אמא שלי אמרה.
דוגמנית בפרץ
נוסטלגיה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.